דף הבית » טיפול רגשי למבוגרים

טיפול רגשי למבוגרים

מה זה טיפול רגשי למבוגרים

טיפול רגשי הוא מונח כללי המתאר מספר שיטות של פסיכותרפיה. מיוונית פסיכו = נפש, תרפיה = טיפול. הכוונה היא לטיפול המתמקד ברגשותיו של המטופל, אך גם בחוויתו, במחשבותיו, בהתנהגותו ולמעשה בכלל המרכיבים השותפים להוויתו. לכן יש המקפידים לקרוא לו טיפול נפשי.
טיפול רגשי במבוגרים הוא מסע משותף שעוברים מטפל ומטופל יחד, כדי למצוא את הדרכים הטובות ביותר להתמודדות עם קשיי החיים. מטרת הטיפול היא להגביר את רווחתו הנפשית של הפונה, לסייע לו להתמודד עם סימפטומים מטרידים וללמדו דפוסי התנהגות ומחשבה חדשים. 

כל אלו מתרחשים בדרך המשותפת שעוברים יחד, של התבוננות, חשיבה ועיבוד רגשי משותפים. הטיפול מתקיים באווירה בלתי שיפוטית, מאפשרת, תוך קשב רב למטופל ולצרכים שלו, המובעים ישירות, והסמויים מן העין. 

בהמשך הדף ישנו פירוט של גישות ושיטות שונות לפסיכותרפיה הנפוצות כיום. על אף המגוון בשיטות הטיפול וההבדלים ביניהן, כמעט לכולן יש מרכיבים טיפוליים משותפים החיוניים להצלחת הטיפול. מרכיבים אלו כוללים למשל את הברית הטיפולית – חוזה בלתי כתוב בין המטפל/ת למטופל הכולל בתוכו את מסגרת הטיפול ומערכת היחסים הנוצרת ביניהם. היחסים כוללים מידה ניכרת של הקשבה ואמפתיה – יכולתו של המטפל/ת להבין את מצבו הנפשי ועולמו הרגשי של המטופל, לקבל אותו ואת חוויתו, להכיל אותו ולבטא כלפיו את הבנתו וקבלתו כך שירגיש מובן ומוכל. יחסים שכאלו מאפשרים למטופל להרגיש בטוח לחשוף את עולמו הפנימי ותוך כך להבין יחד את מניעיו ואת דרכי התמודדותו, ובהמשך גם יסייעו לו ליצור שיפור בעצמו ובחייו.

בעיות שטיפול רגשי במבוגרים יכול לסייע בהן כוללות קשיים בהתמודדות עם חיי היומיום, טראומה, מחלה רפואית או אובדן והפרעות נפשיות ספציפיות, כמו דיכאון או חרדה. כאמור, ישנו מגוון של גישות ושיטות שונות של פסיכותרפיה וחלקן עשויות לעבוד טוב יותר בעיות מסוימות. ניתן להעזר בטיפול רגשי בשילוב עם תרופות או טיפולים אחרים.
בעמוד זה כמו גם בשאר האתר יעשה שימוש לסירוגין בביטויים: “טיפול רגשי במבוגרים” , “טיפול נפשי במבוגרים” ו”פסיכותרפיה”, מתוך הבנה כי מדובר באותו הטיפול בדיוק.

כיצד מתנהל הטיפול הרגשי

טיפול רגשי במבוגרים הוא תהליך שמתקיים בתוך סדרת מפגשים בין האדם למטפל/ת ולרוב נעשה באמצעות שיחה. עם זאת ישנן שיטות לא מילוליות או המשלבות אמצעי הבעה ויצירה שונים ביחד עם שיחה, כגון תרפיה באמנות או פסיכודרמה. התהליך מתחיל במפגש ראשוני של הכרות בו הפונה משתף את המטפל/ת ברקע האישי שלו, בסיבות לפניה ובמטרות אותן היה רוצה להשיג. בהמשך השניים בוחנים יחד את דפוסי ההתנהגות, המחשבה והרגש של הפונה וחושבים ביחד כיצד והיכן ניתן לשפרם. בתהליך זה ישנו דגש על הקשר הנרקם בין המטפל/ת למטופל/ת ועל מה שקורה בתוך הקשר. 

בתוך קשר אמפתי וקשוב ניתן לעשות עבודה ולהבין את הקשיים בקשרים בינאישיים אחרים מחוץ לטיפול, ולהתמודד יחד עם בעיות נקודתיות ובעיות רחבות בחיים.
טיפול רגשי במבוגרים יכול להיות לטווח קצר (כמה מפגשים) בהתמודדות עם בעיות ספציפיות, או לטווח ארוך (חודשים או שנים) בהתמודדות עם נושאים ארוכים ומורכבים. מטרות הטיפול והסדרי התדירות ואורך הטיפול נקבעים במשותף על ידי המטופל והמטפל.
סודיות היא אחד המרכיבים הקריטיים של הטיפול הרגשי ויפורט עליה בהמשך. כמו כן, למרות שהמטופלים חולקים רגשות ומחשבות אישיים, מגע פיזי אינטימי עם מטפל לעולם אינו מתאים, מקובל או מועיל.

 

מתי כדאי לפנות לטיפול

כמעט כל אדם מרגיש שיש לו מה לתקן, שהיה יכול להגשים את עצמו באופן מלא יותר, או שחסר לו משהו בחיים וששינוי יכול לצבוע את החיים במשמעות חדשה. ישנם אנשים שמתהלכים בעולם עם חוויות קשות יותר, תחושות של עצב, פספוס, רגשות אשמה ועוד. הרגשות הללו עשויים להכביד, ולא תמיד יש לנו מקום לעבד אותם באופן מיטיב. לעתים דווקא עיסוק ייתר, בין אם ביננו לבין עצמנו ובין אם בשיתוף של אחרים קרובים, גורם לנו להתחפר בהם יותר. מצב כזה יכול להיות סיבה טובה לפנות לטיפול נפשי.

האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי מציע לשקול טיפול כאשר משהו גורם למצוקה ומפריע לתפקוד כלשהו בחיים. במיוחד כאשר:
המחשבה או ההתמודדות עם הבעיה אורכת לפחות שעה בכל יום, הנושא גורם למבוכה או גורם לך לרצות להימנע מאחרים. הבעיה גורמת לאיכות חייך לרדת, הנושא משפיע לרעה על העבודה או מערכות היחסים. כבר עשית שינויים בחייך או פיתחת הרגלים להתמודדות עם הבעיה


באילו בעיות טיפול רגשי במבוגרים יכול לעזור?

אנשים עשויים לחשוב שטיפול רגשי למבוגרים מיועד רק למי שסובל מהפרעות נפשיות או עובר משבר נפשי, אך למעשה כל אדם שיש לו קושי או אתגר, שרוצה להרחיב את המודעות העצמית ולפתח את ההתבוננות שלו על עצמו יכול להיתרם ולהתפתח בתוך טיפול רגשי.
טיפול רגשי עשוי לסייע לכם להתמודד עם הבעיות הבאות:

  • קשיים נפשיים – הפרעות חרדה, דיכאון, פוסט טראומה, OCD ועוד
  • הפרעות במצב הרוח
  • תחושות של עצב, יאוש, דכדוך, פספוס
  • קושי להתמודד עם אתגרים יומיומיים או להתמקד בעבודה או בלימודים
  • קשיים במערכות יחסים – קושי בקשרים בינאישיים, קשרים זוגיים, קשיים חברתיים
    קושי במימוש עצמי – חיפוש עצמי וגיבוש זהות, חיפוש משמעות לחיים
  • התמודדות עם שינויים משמעותיים בחיים – מעבר מקום עבודה, אבדן, גירושין
  • התמודדות עם בעיה בריאותית מתמשכת או חמורה, כגון סוכרת, סרטן או כאבים כרוניים
  • דפוסי התנהגות מזיקים – התמכרויות, התנהגות המזיקה לכם או לסביבה

כמה זמן נמשך הטיפול?

אנשים מגיעים לטיפול מתוך מצוקה ובמטרה להקל על סבלם. ההקלה יכולה להיות מורגשת באופן מיידי כבר בתחילת הטיפול, אם נוצר קשר טוב עם המטפל/ת. ההקלה נובעת מעצם ההקשבה והפניות הבלעדית של המטפל/ת אל הפונה ומהאמפתיה שהוא מפגין כלפיו. בהמשך התהליך המטופל לומד לזהות דפוסים מגבילים של מחשבה, התנהגות ורגש. הזיהוי מאפשר לשנות דפוסים אלה ובעקבות כך עשויים להתרחש שינויים משמעותיים בחיים, שיכולים להחזיק מעמד לאורך זמן. 

התהליך יסתיים כשהמטופל יחוש שהוא הפנים את השינויים הנדרשים לו כדי להגיע לרווחה נפשית, כשהוא עצמאי ומסוגל לזהות ולשנות דפוסים בעצמו, וגם לקבל ולהכיל את רגשותיו ומחשבותיו. התפתחות זו לוקחת זמן. כמו בכל שירות אותו אנו צורכים נרצה לדעת כמה זמן ייקח כדי לקבל תוצאות. 

הדבר תלוי בגורמים רבים כגון סוג הבעיה איתה הגעתם, כמה היא נרחבת, מהם גורמי החוסן אתם הגעתם לפני הטיפול, מהו טיב הקשר שנוצר בינכם לבין המטפל/ת ועוד. לבעיות ממוקדות מאד ישנם טיפולים קצרי טווח (CBT) האורכים לרוב כ-12 מפגשים. אך הרבה פעמים המצוקה אותה מזהים בתחילה היא קצה הקרחון, ובירור מעמיק מגלה שהעבודה היא נרחבת יותר. הפגישה הטיפולית ברוב הגישות, אורכת 50 דקות. אורך הטיפול משתנה בהתאם לבעיה שאיתה מגיעים.

יעילות הטיפול

מחקרים מראים שרוב האנשים שמקבלים פסיכותרפיה חווים הקלה בסימפטומים ויכולים לתפקד טוב יותר בחייהם. כ -75% מהאנשים שנכנסים לפסיכותרפיה מפיקים תועלת מסוימת מכך. הוכח כי פסיכותרפיה משפרת רגשות והתנהגויות ומקושרת לשינויים חיוביים במוח ובגוף. ההטבות כוללות גם פחות ימי מחלה, פחות נכות, פחות בעיות רפואיות ושביעות רצון בעבודה.[1] 

בעזרת טכניקות הדמיה מוחית חוקרים הצליחו לראות שינויים במוח לאחר שאדם עבר פסיכותרפיה. מחקרים רבים זיהו שינויים מוחיים באנשים הסובלים ממחלות נפש (כולל דיכאון, הפרעת פאניקה, PTSD ומצבים אחרים) כתוצאה מטיפול פסיכולוגי. ברוב המקרים השינויים המוחיים הנובעים מפסיכותרפיה היו דומים לשינויים הנובעים מתרופות. [2]

יעילות הטיפול עשויה להשתנות בהתאם לסוג ההפרעה ולסוג הטיפול אך כפי שמוכח שוב ושוב על ידי תוצאות של מחקרים באיכות גבוהה , יש אינדיקציה נרחבת של עדויות המצביעות על כך שהתערבויות פסיכולוגיות יכולות להביא לשיפור משמעותי בתפקוד לסובלים מהפרעות במצב הרוח ומחרדות והפרעות נלוות. עבור רוב ההפרעות הללו, הראיות התומכות נרחבות יותר למבוגרים מאשר לבני נוער או לקשישים, אך אפילו במקרים אלו מספר רב של מחקרי יעילות טיפול תומכים בערך הפסיכותרפיה לקבוצות גיל אלה. 

עם זאת, כשבוחנים את המחקרים הללו, צריך לקחת בחשבון משתנים המשפיעים על יעילות הטיפול כמו הבעיה עמה הגיעו לטיפול, אופי התוצאה הקלינית המתקבלת עם הטיפול, עלות הטיפול, תופעות לוואי אפשריות של הטיפול ופרק הזמן שעליו נצפות השפעות הטיפול. 

עדויות לכך שצורות מסויימות של פסיכותרפיה צפויות להניב תוצאות טיפול מרשימות לא אומר כי אותן תוצאות יתרחשו עבור כל צורות הפסיכותרפיה. כפי שצוין בכמה מטא-אנליזות, למצבים ספציפיים היו סוגים של טיפול פסיכולוגי שהם מעט יעילים יותר מסוגים אחרים. קצרה היריעה מלפרט אילו סוגי פסיכותרפיה  מתאימים  לאלו הפרעות, אבל לפני התחלת טיפול מומלץ לברר עם המטפל האם הוא מתמחה באותה בעיה אתה הגעתם. 

גישות ושיטות טיפול מרכזיות

פסיכואנליזה – אמנם הראשונה ברשימה אך לא הנפוצה ביותר. זוהי שיטת הטיפול המסורתית שפותחה ע"י זיגמונד פרויד בסוף המאה ה-19. הטיפול כולל בין 3-5 מפגשים בשבוע, לרוב הוא  ממושך ויכול להימשך מספר שנים.  בפסיכואנליזה הקלאסית המטופל שוכב על ספה עם הגב למטפל בכדי להשתחרר מהתאמה של עצמו לתגובות המטפל.  

טיפול פסיכודינמי – מנעד של גישות טיפול שהתפתחו מתוך הפסיכואנליזה. המונח ׳דינמי׳ מתייחס לדינמיקה בין החלקים השונים שבנפש ומקורו במודל הקלאסי של פרויד. בכל הגישות מניחים את קיומו של 'לא מודע' ומניחים כי חוויות עבר וקשרים משמעותיים שנצרבו בזיכרון, אינם זמינים למודע שלנו, אך ממשיכים להשפיע על חוויתנו את עצמנו ועל היחסים שלנו עם אחרים. המטפל והמטופל יושבים זה מול זה על כורסא, וזהו מבנה הטיפול המוכר יותר, של מפגש שבועי (או דו שבועי) של 50 דקות. 

המטפל בעיקר מאזין ולעיתים מציע פרשנות לדברים. הפירוש הוא הצעת משמעות למשהו שנראה אקראי בהתנהגותו, במחשבותיו או בדבריו של המטופל ולמעשה מקורו ב'לא מודע' שלו. אחד הכלים הנפוצים ברוב הגישות הפסיכודינמיות הוא הניתוח של העברה (Transference)  ו"העברה נגדית". העברה היא הפניית רגשות מודחקים מאדם אחד לאדם אחר, במקרה הזה המטפל. מתוך ניתוח זה אפשר להבין ולהתערב ביחסים שיוצר המטופל בהווה. 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT – cognitive behavioral therapy)  – טיפול ממוקד מטרה העוסק לרוב בבעיה ספציפית עמה מגיע הפונה. הטיפול עוסק בהווה, ומתייחס למחשבות ולתפיסות של האדם וכן להתנהגויות שלו. לרוב המטופל מקבל שיעורי בית להכנה בין הפגישות וכך מתרגל את שינויים של דפוסי מחשבה והתנהגות. 

טיפולי הגל השלישי – הרחבה של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בעקבות עלייתן של גישות המבוססות מיינדפולנס וקבלת החוויה הנפשית (acceptance) בהשפעת גישות בודהיסטית ואקזיסטנציאליסטיות. גישות אלו שמות דגש על עיבוד ריגשי וההתייחסות אל הצד הריגשי והחוויתי היא מורחבת.
בטיפולי הגל השלישי נכללות כמה גישות טיפול: 

  • ACT (acceptance and commitment therapy) שמה דגש על קבלה של המחשבות והרגשות של האדם. השיטה מעודדת פיתוח גמישות פסיכולוגית, על ידי פיתוח היכולת להתמקד בהווה, במחשבות וברגשות ולהכילם. 
  • סכמה-תרפיה (ST, Schema Therapy) היא גישה אינטגרטיבית המשלבת תיאוריה וטכניקה מגישות נוספות כגון תאוריית ההתקשרות, פסיכולוגיית העצמי, וטיפול בגשטאלט. מטרתה  לסייע למטופלים להצליח לקבל מענה לצרכיהם הרגשיים, באופן מותאם, על ידי שינוי סכמות בלתי מסתגלות, סגנונות התמודדות ו"מודים" (מצבים או מופעים משתנים של האדם). 
  • טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) הוא סוג של טיפול CBT, המסייע לווסת רגשות. הוא משמש לעתים קרובות לטיפול באנשים עם מחשבות אובדניות כרוניות ואנשים עם הפרעת אישיות גבולית, הפרעות אכילה ופוסט טראומה. בטיפול נלמדים כישורים חדשים המסייעים למטופל לקחת אחריות אישית ולשנות התנהגויות לא בריאות. 


טיפול באמצעות אמנויות
– הנקרא גם "טיפול בהבעה וביצירה" הוא שם כולל למגוון שיטות טיפוליות העושות שימוש בהבעה וביצירה בשילוב עם שיחה על מנת להגיע לרווחה נפשית. בין השיטות הללו נכללים טיפול באמנות פלסטית/חזותית, טיפול באמצעות פסיכודרמה, טיפול בדרמה, טיפול במוסיקה, טיפול בתנועה וטיפול בבבליותרפיה (ספרות ושירה). שתי הנחות משותפות לכל הטיפולים שנזכרו הן שתהליכי יצירה והבעה כשלעצמם הם מרפאים, וכן שביטוי לא מילולי לעיתים יכול לעקוף הגנות ולאפשר עבודה באזורים נפשיים שלא מתאפשרים בשיח ישיר. 

פסיכותרפיה בין-אישית (IPT) –  טיפול קצר מועד וממוקד התקשרות, המתמקד בפתרון בעיות בינאישיות וביטויים הסימפטומטי. השיטה מתבססת על העיקרון שמערכות יחסים ואירועי חיים משפיעים על מצב הרוח וכי ההפך הוא הנכון. השיטה פותחה לטיפול בדיכאון ומאז הותאמה גם לטיפול בבעיות נפשיות אחרות. 

טיפול משפחתי וזוגי – טיפול המתבסס על גישה מערכתית, הרואה את הקשיים אתם מתמודדים באופן פרטני בני המשפחה בהקשר של המבנה ותפקוד המערכת המשפחתית. בטיפול זה יש  אפשרות להתמודד עם הקשיים של הפרט בתוך המשפחה וכן עם הקשיים של כלל המשפחה. עשוי לקרות מצב בו נפנה לטיפול כדי להתמודד עם בעיה אישית או שנפנה לטיפול עבור אחד מילדינו, אך המטפל יעריך כי עדיף לטפל בבעיה ברמה מערכתית-משפחתית או זוגית ולא רק באופן פרטני. 

טיפול קבוצתי – כל סוג של טיפול נפשי המועבר במסגרת קבוצתית, בין אם הוא נעשה בגישה פסיכודינמית, קוגניטיבית-התנהגותית, טיפול בהבעה ויצירה, פסיכודרמה ועוד. בטיפול קבוצתי נעשה שימוש רב ביחסים בין חברי הקבוצה ובתהליכים הקבוצתיים המתרחשים במפגש, כאמצעי ליצירת שינוי פרטני אצל המטופלים. מטרת הקבוצה עשויה להיות ספציפית (למשל קבוצה להתמודדות עם התמכרויות), או רחבה ופחות מוגדרת (למשל שיפור מיומנויות חברתיות, עבודה על קשרים בינאישיים ועוד). אחד היתרונות המרכזיים של טיפול קבוצתי הוא ההזדמנות לאפשר שינוי אישי, באמצעות המרחב המעשי, הבינאישי, בו מתאפשר תרגול בזמן אמת של קשיים מחיי המטופל. למשל התנסות של אנשים בעלי חרדה חברתית בסביבה בטוחה ומוגנת.

איך לבחור מטפל

כפי שנוכחתם ישנו מגוון עצום של שיטות טיפול וגישות שונות. דווקא בגלל שיש הרבה מידע והרבה שיטות לעתים קשה להרגיש שיש בידיכם את כל הנתונים כדי לבחור את המטפל ושיטת הטיפול המתאימות. מספר שאלות יוכלו לסייע לכם. 

מהו מוקד הטיפול? האם ישנה בעיה ספציפית בגינה אתם פונים לטיפול? אם כן כדאי לבדוק האם איש המקצוע שאתם פונים אליו מתמחה בבעיה זו

האם אתם מחפשים טיפול קצר מועד וממוקד או טיפול לטווח ארוך?  התשובה לשאלה תלויה גם בסוג הבעיה אתה אתם מגיעים. אם זו בעיה ממוקדת ונקודתית (כמו חרדה ממעליות) יכול להתאים יותר טיפול קצר טווח כמו CBT. אם מדובר בבעיה מורכבת כגון קשיים ביחסים בינאישיים, קושי בויסות עצמי, דימוי עצמי נמוך ועוד כנראה יש צורך בטיפול ארוך יותר. מטפלים שונים משתמשים בגישות שונות לפי הכשרתם, ישנן גישות המיועדות לטיפול לטווח ארוך (השיטות הפסיכודינמיות וטיפול באמצעות אמנויות) וישנן שיטות קצרות טווח וממוקדות כמו CBT.  

מהי הכשרת המטפל והניסיון שלו? האם הוא למד במוסד מוסמך, האם יש לו לפחות תואר שני במקצוע טיפולי? בהמשך העמוד ישנה התייחסות  קצרה להבדלים בין אנשי המקצוע השונים והסבר מי מוסמך לטפל.

הרגשתכם למול המטפל – במחקרים רבים מאד בתחום הפסיכותרפיה נמצא כי איכות הקשר הטיפולי הוא אחד המרכיבים החשובים ביותר שיקבעו את תוצאות הטיפול, ללא קשר לשיטה ולגישה הטיפולית בה המטפל עובד. בטיפול אתם הולכים לחשוף את עצמכם ואת עולמכם הפנימי בפני אדם שלא הכרתם קודם, ולעבור תהליכים רגישים ועדינים. לכן חשובה מאד תחושתכם האם המטפל יכול להתאים לכם, האם אתם מרגישים איתו בנוח, האם אתם מרגישים שאתם סומכים עליו. את הדברים ניתן לחוש במלואם רק לאחר פגישה אחת לפחות אבל כבר בשיחת טלפון תוכלו להרגיש האם יש חיבור. 

מגדרו של המטפל יכול גם הוא להשפיע על תחושת הנוחות שלכם, על היכולת שלכם להפתח ולהחשף. לגיטימי לחלוטין להעדיף מגדר מסויים, זהה למגדרכם או הפוך ממנו.  

מהו התקציב שלכם? טיפול רגשי הוא תהליך ממושך שיכול לקחת בין מספר חודשים למספר שנים. כדאי לחשוב קדימה ולראות האם תוכלו לעמוד בעלויות הטיפול. טיפול פרטי הוא היקר ביותר אך גם שם יש טווח ששווה לברר. טיפולים מוזלים ניתן למצוא דרך קופות החולים, רשויות מסוימות ומוסדות אוניברסיטאים. דרך מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש הטיפול הוא ללא תשלום. 

המלצות – כמו בכל שירות שאנו צורכים, המלצה טובה יכולה לכוון לאיש המקצוע הנכון. ובכל זאת בטיפול רגשי ישנן מספר הסתייגויות. ראשית – כיוון שמדובר בחיבור אישי והתאמה אישית לא תמיד מה שעבד למישהו אחד יעבוד גם לנו. בנוסף רוב המטפלים נוהגים שלא לטפל באנשים שקרובים זה לזה, על מנת לשמור על הפרדה ודיסקרטיות. לכן ההמלצה צריכה להגיע ממישהו שהקרבה אליו לא עלולה לפגוע בטיפול.

מי מוסמך לטפל 

בהעדר חוק פסיכותרפיה בישראל כל אדם יכול להגדיר עצמו כפסיכותרפיסט ולהציע טיפול רגשי. זו בדיוק הסיבה שכדאי לשים לב למי פונים לקבלת עזרה והאם האדם שמציע את העזרה עבר הכשרה מסודרת ומקיפה. בעלי המקצוע שעברו הכשרה כזו הינם פסיכולוגים קליניים, עובדים סוציאלים קליניים ומטפלים באמצעות אמנויות. לכולם תואר שני טיפולי, כולם עברו מסלול הכשרה ארוך, כולל הדרכה צמודה וביקורות של עמיתים למקצוע. ההבדל המרכזי ביניהם הוא מקצועו הבסיסי של המומחה שיספק את השירות. גם פסיכיאטרים וקרימינולוגים קליניים עשויים לעסוק בפסיכותרפיה אם עברו את ההכשרה המתאימה.  

מספר גורמים עשויים להעיד על מומחיותו של המטפל הרגשי, בין אם הינו פסיכולוג, עו"ס קליני או מטפל באמנויות: 

  • תואר שני טיפולי ממוסד אקדמאי מוכר באחד מהמקצועות שצויינו .
  • שעות הדרכה – לאורך ההכשרה וגם לאחריה נהוג לקבל הדרכה מקצועית מאנשי מקצוע בכירים בתחום הטיפול. 
  • הכשרות –  השתלמויות, קריאה ולמידה של חומר מקצועי במקביל לעבודה הטיפולית.
  • ותק מקצועי וניסיון – עיסוק בטיפול רגשי ובהדרכת הורים במסגרות מוכרות במשך כמה שנים לפחות.

מה ההבדל בין פסיכולוג למטפל/ת רגשית

טיפול פסיכולוגי, פסיכותרפיה וטיפול רגשי למבוגרים, הם למעשה אותו השירות ויתבצעו באותו האופן תוך שימוש בכלים לפי הגישה שהמטפל משתמש בה – בין אם מדובר בטיפול דינמי, טיפול בהבעה ויצירה או טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).

ההבדל בין פסיכולוג לבין מטפל/ת רגשית למבוגרים הוא בהכשרה. פסיכולוג הוא מי שלמד תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, אם כי לא כל מי שסיים לימודי תואר שני בפסיכולוגיה רשאי לטפל.  מטפל/ת רגשית יכולה להגיע ממספר מקצועות בסיסיים כגון טיפול באמנויות או עבודה סוציאלית. גם מהם נדרש תואר שני קליני על מנת לטפל. רבים מהם גם עושים לימודי השלמה תלת-שנתיים בפסיכותרפיה. אחד ההבדלים הבולטים בין פסיכולוג לבין מטפלים רגשיים אחרים הוא הסמכתו לעשות אבחון פסיכולוגי. 

 שמירה על סודיות

הסודיות היא מרכיב מרכזי ביותר של הקשר הטיפולי, בלעדיה יהיה קשה מאד למטופל לפתח קשר של אמון עם המטפל.  ללא שמירה על סודיות המטופל לא יוכל להחשף בפני המטפל באופן שיאפשר טיפול מתאים. סודיות בטיפול איננה רק חובה חוקית וטכנית, היא מהווה גורם חשוב ביותר שיאפשר טיפול אפקטיבי. ללא סודיות בטיפול המטופל לא ירגיש בנוח ובטוח לחשוף את עצמו ואת רגשותיו הכמוסים ביותר. בנוסף לחובת הסודיות מתקיים גם עקרון החיסיון שהוא הביטוי המשפטי של הזכות שלא לגלות מידע למי שמוסמך על פי דין לקבלו. 

עם זאת ישנם מקרים חריגים המחייבים דיווח לרשויות. במידה ולמטפל נודע כי אדם מחזיק בכלי יריה ולדעתו יש בכך סכנה לעצמו או לציבור עליו לדווח על כך לרשויות. סעיף 262 לחוק העונשין תשל"ז(5) אומר: "מי שיודע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או השלמתו, דינו – מאסר שנתיים". על המטפל/ת להחליט מה הם האמצעים הסבירים למניעת ביצוע הפשע. האמצעים הסבירים לא בהכרח כוללים דיווח לרשויות, אם כי סביר שבמקרים רבים זו תהיה החלטת המטפל. זאת בנוסף להעלאת הנושא בשיחות, כדי להניא את המטופל מתוכניתו. בנוסף ישנה חובת דיווח על פגיעה בקטין או בחסר ישע, רק כאשר  יש למטפל "יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין" ע"י האחראי עליו. 

 

איך אוכל לעזור לטיפול להצליח?

הרבה אנשים שחושבים על טיפול שואלים את עצמם מה נדרש מהם על מנת שהטיפול יצליח?

הטיפול מצליח כאשר מושגת הטבה במצבו של המטופל בהתאם למטרות שהוגדרו. לכן ראשית יש לוודא עם המטפל שאתם מסכימים יחד על מוקדי (נושאי) הטיפול, על הגדרתן של מטרות ויעדי הטיפול,  ועל הדרכים להתמודדות. 

טיפול הוא תהליך משותף שעוברים יחד המטפל והמטופל, לכן יש צורך לעבוד ביחד, בשיתוף פעולה. הגיעו לטיפול ממקום של שותפות ושיתוף. רק אתם המומחים לעצמכם, רק אתם תוכלו לספק למטפל/ת את המידע על התמודדויותיכם, ורק אתם יכולים להגיד מה הכי עוזר לכם בהתמודדות. ביחד תוכלו "לפצח" את הדרך היעילה ביותר עבורך להתמודד עם קשייך.  

רצוי להיות בטיפול, עד כמה שניתן, פתוחים וכנים. זה לא פשוט. מצד אחד הצלחתו של הטיפול קשורה ביכולת שלכם לגעת בנושא הכואב ולעבד אותו. מצד שני הרבה מאיתנו רגילים לשמור דווקא את הדברים הקשים לעצמנו, ויש לנו קושי לחשוף רגשות מסויימים ולדבר על נושאים מסוימים אפילו עם עצמנו.

אם ישנם נושאים שקשה לכם לדבר עליהם, בשל מבוכה, כאב, או חשש מתגובת המטפל/ת, כדאי לשתף את המטפל/ת בכך, אפילו בכותרת, מבלי להכנס לעניין. כאמור, דווקא איפה שקשה ישנה עבודה שצריך לעשות. אבל המטפלת תדע איך לגשת לנושא באופן מותאם שיאפשר לכם את העבודה הנכונה, בקצב שלכם וברמת החשיפה שמתאימה לכם. 

מומלץ להצמד לתכנית הטיפול שלכם. גם אם אתם מרגישים חוסר כוחות, עצב או חוסר מוטיבציה השתדלו להגיע בכל זאת למפגשים. כיוון שהמנעות ממפגשים וחוסר רציפות עשויה לשבש את ההתקדמות שלכם בתהליך. 

בשיטות טיפול מסוימות ישנם "שיעורי בית" לעשות; תיעוד ביומן, ניטור של מחשבות ורגשות, או משימות התנהגותיות שיסייעו לכם בשיפור דפוסי התנהגות. אין ספק שהמשימות הללו דורשות מכם מאמץ אך יש להם חשיבות מכרעת בהצלחתו של הטיפול. הן אלו שיעזרו לכם ליישם את התובנות שהפקתם יחד במהלך הטיפול, להטמיע בחייכם את השינויים המיוחלים ולהשתחרר מהקושי או הכאב. 

בנוסף, השתדלו לא לצפות לתוצאות מיידיות, כיוון שטיפול רגשי למבוגרים הוא תהליך ממושך, ולעיתים לוקח זמן עד שתצליחו להרגיש שיפור או בכלל לגעת בנושא הכואב ביותר איתו הגעתם לטיפול. הצלחת הטיפול תלויה בגורמים רבים ביניהם סוג הקשיים אתם אתם מתמודדים, היקף הבעיה בחייכם, מהי התמיכה המשפחתית אותה אתם מקבלים, מהם גורמי החוסן שלכם, וטיב הקשר שנוצר בינכם לבין המטפל/ת ועוד.

אם לאחר מספר מפגשים אתם מרגישים שהטיפול לא עוזר לכם כלל, או שאינכם מרגישים אפילו מידה מסויימת של הקלה, כדאי מאד לדבר על כך עם המטפל/ת הרגשית שלכם. ייתכן שכדאי לעשות שינויים מסוימים על מנת להתאים את הטיפול אליכם, ששיטת הטיפול לא מתאימה, או שאין חיבור עם המטפל/ת.

מחיר טיפול רגשי במבוגרים

ישנם מספר מרכיבים שעשויים להשפיע על המחיר אותו יגבה המטפל, בינהם נסיונו המקצועי של המטפל, שנות הוותק וההכשרה שלו, מומחיותו, שיטת הטיפול ומשך הטיפול. לרוב נהוג בשוק הפרטי לגבות בין 250 – 500 ש"ח לשעה טיפולית (50 דקות). עם זאת ישנם מקומות המציעים טיפולים זולים יותר, כגון קופות החולים ואף ללא תשלום כלל במרפאות ציבוריות לבריאות הנפש.

ליצירת קשר השאירו פרטים או התקשרו