דף הבית » טיפול רגשי לילדים » פחדים אצל ילדים

פחדים אצל ילדים

פחדים התפתחותיים אצל ילדים

הורים מלמדים את ילדיהם לחשוש ולהיזהר מפני סכנות ספציפיות, כגון נגיעה בשקע החשמל או חציית כביש. במקרים אלה, הפחד הוא חיוני, מכיוון שהוא מסייע בהגנה על הילד מפני פגיעה. ילד שנזהר מאד בחציית כביש, או בזמן הישמע אזעקה – מפגין תגובה רצויה. הוא שומר על עצמו ונזהר מסכנה. 

עם זאת, ילדים יכולים לחשוש ממצבים או אובייקטים שמבוגרים אינם מוצאים בהם איום כגון קולה הרם של השכנה ממול או אפילו שואב האבק המסתובב. גם אלו הם פחדים טבעיים ונורמליים המכונים בשפה המקצועית פחדים התפתחותיים. זוהי תחושת פחד המופיעה אצל רבים מבני אותה שכבת גיל, וניתן להבין אותה בהקשר למאפיינים ההתפתחותיים מבחינה רגשית וקוגניטיבית של כל גיל.

לרוב, עם תגובה סביבתית הולמת, הפחדים הללו נעלמים ללא התערבות מקצועית. כשילדים לומדים להתגבר עליהם הם מפתחים תחושה של עצמאות ואוטונומיה. הם לומדים כי בשליטתם להמנע או לברוח ממצב מסוכן, וכי יש בכוחם לשמור על שלומם ובריאותם. המקור לפחד עשוי להשתנות עם התבגרות הילד. לדוגמא, פחד מהחושך או ממפלצות מתחת למיטה עשוי לפנות מקום לחששות מפני פריצה או אלימות. 

ההבדל בין פחד לחרדה אצל ילדים

לעיתים קרובות חל בלבול בין המושגים פחד אצל ילדים לבין חרדה אצל ילדים, אך חשוב להבחין בין שתי התופעות היות שהן שונות זו מזו מהותית. חרדה אצל ילדים היא ביטוי של פחד מוגזם ולא פרופורציונלי לסיטואציה, אובייקט או גירוי אשר אין בהם סכנה ממשית. במקרים רבים החרדה תלווה במצוקה ניכרת ומתמשכת ובמאמצים של הילד להמנע מגורם החרדה. 

למשל חרדה אצל ילדים יכולה לבוא לידי ביטוי בהמנעות משיח עם מבוגרים או ילדים. לעומת זאת, פחד אצל ילדים הוא רגש נורמלי וטבעי אשר מתעורר בתגובה לגירויים עצמתיים ומהווה חלק בלתי נפרד מהשלבים התפתחותיים שעובר הילד, ואינו גורם לפגיעה בתפקוד או למצוקה מתמשכת. 

לא תמיד פשוט להבחין בין פחד אצל ילדים אשר תואם את גילם ואת השלב ההתפתחותי בו הם נמצאים לבין בעיית חרדה המצריכה סיוע מקצועי. הגורמים המצביעים על צורך בעזרה הם רמת המצוקה והפגיעה התפקודית הנגרמת לילדך ולמשפחתך ומשך הזמן שהתופעה מתמשכת. אם נגרם שיבוש משמעותי באיכות חיי הילד וחיי המשפחה לאורך זמן, ייתכן מאד כי מדובר בבעיית חרדה ומומלץ לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

האם פחד אצל ילדים הוא נורמלי?

זה נורמלי שילדים מרגישים לפעמים פחד. פחד הוא רגש שנועד לשמור עלינו מסכנות ולכן עשוי לסייע לילדים להיות זהירים. כל גירוי חדש, גדול, רועש או שונה מהמוכר עלול לגרום לפחד בעת המפגש הראשון עמו. ההורים יכולים לעזור לילדים להרגיש בטוחים ונינוחים אל מול הגירויים הללו.

ממה ילדים פוחדים?

ילדים יכולים לחוש פחדים מדברים שונים בגילאים שונים. הרבה מהפחדים הללו הן חלק רגיל מההתבגרות והם שכיחים ונורמליים בגילאים מסוימים.

תינוקות עשויים לחוש חרדה מזרים. מרגע שהם מתחילים לזהות פנים של אנשים מוכרים, פרצופים חדשים יכולים להיראות להם מפחידים. הם עלולים לבכות או להיצמד להורה כדי להרגיש בטוחים. נפוצים גם פחדים מגירויים עצמתיים כגון רעש או תאורה חזקים ופתאומיים, תנועות פתאומיות, אובייקט המתקרב במהירות ופחד מבעלי חיים. הפחדים באים לידי ביטוי בבכי, ברתיעה, בהצמדות להורה, בתנועות הגוף ובהתקשות הגוף.

מגיל חצי שנה ועד גיל 3 חרדת נטישה היא נפוצה מאד. הילד לא רוצה שההורה יעזוב אותו במעון, או לפני השינה. הוא עלול לבכות, להיאחז ולנסות להישאר ליד ההורה.  זהו שלב נורמלי בהתפתחות הילד וצריך להפסיק בסביבות גיל 2-3. בגיל זה נפוצים גם פחדים מבעלי חיים וכן מאובייקטים כגון אף אדום של ליצן, זקן, פריטי לבוש בולטים ועוד. פעוטות עשויים גם לפחד מרעשים חזקים, כמו רעמים או זיקוקים.

ילדים בגילאי 3 עד 6 עשויים לחשוש מדברים מדומיינים כמו מפלצות. בגילאים אלו יש להם יכולת לדמיין ולהעמיד פנים, אבל הם לא תמיד בטוחים מה אמיתי ומה לא. רבים מפחדים מהחושך ולפני השינה. חלקם מפחדים מחלומות מפחידים. חלקם פוחדים להשאר לבד או ללכת לאיבוד.  לרוב הילדים לא מבטאים את פחדיהם באופן מילולי ולכן הביטוי עשוי להיות בריחה, בכי, צרחות או הצמדות להורה. יש ילדים שלא יבטאו כלל את הפחד באופן התנהגותי. 

ילדים יכולים לפחד גם כתגובה לגירוי כואב כמו חיסון או סיטואציה המעוררת בהם חוסר נוחות כביקור אצל  רופא שיניים.

פחד אצל ילדים גדולים יותר בדרך כלל קשור לסכנות בחיים האמיתיים. הם יכולים לפחד שגנב יכנס מהחלון. הם עשויים לחוש פחד מפני המצב הבטחוני, איום או התממשותה של מלחמה. הם עלולים לחשוש להיפגע או שאדם אהוב עלול למות. ילדי בית הספר עשויים גם לחוש פחד מחיידקים ולכלוך ומבעלי חיים. גם בגיל זה פחד כתגובה לגירוי או סיטואציה בלתי נעימים כמו ביקור אצל רופא או זריקה, הוא שכיח. 

אצל בני ובנות נוער הפחדים בעיקר קשורים למצבים חברתיים וללימודים. הם עשויים לחוש חרדה לגבי המראה שלהם או האם הם יתקבלו בחברה. הם עשויים לחוש פחד לפני שהם מגישים עבודה, ניגשים למבחן או עוברים לבית ספר חדש.

כיצד אוכל לעזור כאשר הילד שלי מפחד?

תפקיד ההורה משמעותי מאד בהרגעת הפחד. ההורה מסוגל לגרום לילד לתחושת ביטחון, ולגרום לו להרגיש שיש מי ששומר עליו. בנוסף הוא יכול לאותת לו האם הפחד הוא רצוי ונכון (כמו פחד מחציית כביש) או שלא. 

לילדים קשה להביע את מצוקתם באופן מילולי ולבקש עזרה ולכן בד"כ אנחנו נזהה את הפחד מתוך ההתנהגות. הזיהוי שלנו את גורם המצוקה ועידוד הילד לקרוא לפחד בשמו ולבטא את רגשותיו במילים, יכולות להתחיל לאותת לילד שאנחנו איתו ויודעים מה מטריד אותו. 

חשוב שלא להתייחס באופן מבטל, מזלזל, מקטין או לועג לפחדי הילד ולא לאלץ אותו להתמודד עם מצבים מפחידים. הפחד אצל הילד הוא אמיתי וביטול של פחדיו לא גורם להם להיעלם, אלא גורם לו להרגיש לא מובן וחסר אונים. 

השלב הראשון בסיוע לילדכם להתגבר על הפחד הבלתי רציונאלי שלו הוא לקבל את רגשותיהם כאמיתיים ולהגיב אליהם ברגישות. עזור לילדך להתמודד עם הפחד על ידי עידודו לדבר על חרדותיו, הסבר והבניה של העובדות, ותן לו את ההזדמנות להתמודד עם הפחדים שלו בקצב שלו ובתמיכתך.

חשוב לשים לב שלא להזדהות ייתר על המידה עם הפחד שהילד מביע, כיוון שזה מעביר לילד את המסר שהפחד ממשי, שיש ממה לפחד ושהוא צריך לפחד. 

תגובה טובה לפחד של הילד היא תגובה שמצד אחד מתקפת את רגשותיו וגורמת לו להרגיש מובן, ומצד שני מבנה לו מחדש את תפיסת האיום ומראה לו שאין כאן משהו מסוכן שיכול לפגוע בו, ושההורים שומרים עליו. לדוגמא: "אוי מתוק שלי, זה באמת יכול להיות מפחיד ששולה השכנה מרימה את הקול, אבל היא לא תעשה לאף אחד שום דבר רע, היא רק מדברת בקול רם ולא מתנהגת רע לאחרים. ואני פה כדי לשמור עליך".

הפחד של הילד שלי רגיל, או שאנו זקוקים לעזרה נוספת?

רוב הילדים מתמודדים עם פחדים התפתחותיים בעזרת תמיכה מהוריהם. כשהם גדלים הם מתגברים על הפחדים שהיו להם בגיל צעיר יותר. חלק מהילדים מתקשים יותר וזקוקים לעזרה נוספת או טיפול רגשי בילדים אשר יסייע להם להתמודד עם הפחדים. אם הפחדים קיצוניים או מונעים מילד לעשות דברים רגילים, זה עשוי להיות סימן להפרעת חרדה.

 כדאי להתייעץ עם איש מקצוע אם: 

  • הפחד הוא קיצוני או נמשך מעבר לגיל הנורמלי
  • ילדך מראה סימני עצבנות או נתון להתקפי זעם
  • ילדך נמנע מלעשות דברים – כמו ללכת לבית הספר, לישון לבד או להיפרד ממך 
  • ישנם תסמינים גופניים (כמו כאבי בטן, כאבי ראש או לב דופק לב מהיר) או שילדך מרגיש קושי לנשום, סחרחורת או חולי

ליצירת קשר השאירו פרטים או התקשרו