פחדים אצל ילדים

האם פחד אצל ילדים הוא נורמלי?

זה נורמלי שילדים מרגישים לפעמים פחד. פחד הוא רגש שנועד לשמור עלינו מסכנות ולכן עשוי לסייע לילדים להיות זהירים. כל גירוי חדש, גדול, רועש או שונה מהמוכר עלול לגרום לפחד בעת המפגש הראשון עמו. ההורים יכולים לעזור לילדים להרגיש בטוחים ונינוחים אל מול הגירויים הללו.

ממה ילדים פוחדים?

ילדים יכולים לחוש פחדים מדברים שונים בגילאים שונים. הרבה מהפחדים הללו הן חלק רגיל מההתבגרות והם שכיחים ונורמליים בגילאים מסוימים.

תינוקות עשויים לחוש חרדה מזרים. מרגע שהם מתחילים לזהות פנים של אנשים מוכרים, פרצופים חדשים יכולים להיראות להם מפחידים. הם עלולים לבכות או להיצמד להורה כדי להרגיש בטוחים. נפוצים גם פחדים מגירויים עצמתיים כגון רעש או תאורה חזקים ופתאומיים, תנועות פתאומיות, אובייקט המתקרב במהירות ופחד מבעלי חיים. הפחדים באים לידי ביטוי בבכי, ברתיעה, בהצמדות להורה, בתנועות הגוף ובהתקשות הגוף.

מגיל חצי שנה ועד גיל 3 חרדת נטישה היא נפוצה מאד. הילד לא רוצה שההורה יעזוב אותו במעון, או לפני השינה. הוא עלול לבכות, להיאחז ולנסות להישאר ליד ההורה.  זהו שלב נורמלי בהתפתחות הילד וצריך להפסיק בסביבות גיל 2-3. בגיל זה נפוצים גם פחדים מבעלי חיים וכן מאובייקטים כגון אף אדום של ליצן, זקן, פריטי לבוש בולטים ועוד. פעוטות עשויים גם לפחד מרעשים חזקים, כמו רעמים או זיקוקים.

ילדים בגילאי 3 עד 6 עשויים לחשוש מדברים מדומיינים כמו מפלצות. בגילאים אלו יש להם יכולת לדמיין ולהעמיד פנים, אבל הם לא תמיד בטוחים מה אמיתי ומה לא. רבים מפחדים מהחושך ולפני השינה. חלקם מפחדים מחלומות מפחידים. חלקם פוחדים להשאר לבד או ללכת לאיבוד.  לרוב הילדים לא מבטאים את פחדיהם באופן מילולי ולכן הביטוי עשוי להיות בריחה, בכי, צרחות או הצמדות להורה. יש ילדים שלא יבטאו כלל את הפחד באופן התנהגותי. 

ילדים יכולים לפחד גם כתגובה לגירוי כואב כמו חיסון או סיטואציה המעוררת בהם חוסר נוחות כביקור אצל  רופא שיניים.

פחד אצל ילדים גדולים יותר בדרך כלל קשור לסכנות בחיים האמיתיים. הם יכולים לפחד שגנב יכנס מהחלון. הם עשויים לחוש פחד מפני המצב הבטחוני, איום או התממשותה של מלחמה. הם עלולים לחשוש להיפגע או שאדם אהוב עלול למות. ילדי בית הספר עשויים גם לחוש פחד מחיידקים ולכלוך ומבעלי חיים. גם בגיל זה פחד כתגובה לגירוי או סיטואציה בלתי נעימים כמו ביקור אצל רופא או זריקה, הוא שכיח. 

אצל בני ובנות נוער הפחדים בעיקר קשורים למצבים חברתיים וללימודים. הם עשויים לחוש חרדה לגבי המראה שלהם או האם הם יתקבלו בחברה. הם עשויים לחוש פחד לפני שהם מגישים עבודה, ניגשים למבחן או עוברים לבית ספר חדש.

כיצד אוכל לעזור כאשר הילד שלי מפחד?

תפקיד ההורה משמעותי מאד בהרגעת הפחד. ההורה מסוגל לגרום לילד לתחושת ביטחון, ולגרום לו להרגיש שיש מי ששומר עליו. בנוסף הוא יכול לאותת לו האם הפחד הוא רצוי ונכון (כמו פחד מחציית כביש) או שלא. 

לילדים קשה להביע את מצוקתם באופן מילולי ולבקש עזרה ולכן בד"כ אנחנו נזהה את הפחד מתוך ההתנהגות. הזיהוי שלנו את גורם המצוקה ועידוד הילד לקרוא לפחד בשמו ולבטא את רגשותיו במילים, יכולות להתחיל לאותת לילד שאנחנו איתו ויודעים מה מטריד אותו. 

חשוב שלא להתייחס באופן מבטל, מזלזל, מקטין או לועג לפחדי הילד ולא לאלץ אותו להתמודד עם מצבים מפחידים. הפחד אצל הילד הוא אמיתי וביטול של פחדיו לא גורם להם להיעלם, אלא גורם לו להרגיש לא מובן וחסר אונים. 

השלב הראשון בסיוע לילדכם להתגבר על הפחד הבלתי רציונאלי שלו הוא לקבל את רגשותיהם כאמיתיים ולהגיב אליהם ברגישות. עזור לילדך להתמודד עם הפחד על ידי עידודו לדבר על חרדותיו, הסבר והבניה של העובדות, ותן לו את ההזדמנות להתמודד עם הפחדים שלו בקצב שלו ובתמיכתך.

חשוב לשים לב שלא להזדהות ייתר על המידה עם הפחד שהילד מביע, כיוון שזה מעביר לילד את המסר שהפחד ממשי, שיש ממה לפחד ושהוא צריך לפחד. 

תגובה טובה לפחד של הילד היא תגובה שמצד אחד מתקפת את רגשותיו וגורמת לו להרגיש מובן, ומצד שני מבנה לו מחדש את תפיסת האיום ומראה לו שאין כאן משהו מסוכן שיכול לפגוע בו, ושההורים שומרים עליו. לדוגמא: "אוי מתוק שלי, זה באמת יכול להיות מפחיד ששולה השכנה מרימה את הקול, אבל היא לא תעשה לאף אחד שום דבר רע, היא רק מדברת בקול רם ולא מתנהגת רע לאחרים. ואני פה כדי לשמור עליך".