טיפול רגשי לילדים
תוכן עניינים
מה זה בעצם טיפול רגשי בילדים?
טיפול רגשי הוא מונח כללי שנעשה בו שימוש כדי לתאר מספר שיטות של פסיכותרפיה או של טיפול נפשי. הכוונה היא לטיפול המתמקד ברגשותיו של הילד, אך גם בחוויתו, במחשבותיו, בהתנהגותו ובתחושותיו הפיזיולוגיות.
טיפול רגשי בילדים הוא תהליך שמתקיים בתוך סדרת מפגשים בין הילד למטפלת הרגשית. בתהליך הזה ישנו דגש על הקשר הנרקם בין השניים, ועל מה שקורה בתוך הקשר. מתוך קשר של אמון והכלה ניתן להתמודד יחד עם בעיות נקודתיות ובעיות רחבות בחיי הילד. החל מקושי בוויסות רגשי, חרדות, הפרעת קשב וריכוז, קושי חברתי ומצוקה רגשית. המטפל/ת תסייע לילד בהתמודדות עם מחשבות לא רצויות והתנהגויות לא רצויות וכן בעיבוד רגשותיו ומודעותו אליהן.
בעמוד זה כמו גם בשאר האתר יעשה שימוש לסירוגין בביטויים: “טיפול רגשי בילדים” , “טיפול נפשי בילדים” ו”פסיכותרפיה”, מתוך הבנה כי מדובר באותו הטיפול בדיוק.
איך טיפול רגשי עוזר לילד שלי
לילדים ובני נוער רבים יש בעיות המשפיעות על הרגשתם, התנהגותם או הלמידה שלהם. ילדים רבים מתקשים להביע את רגשותיהם או לדבר על הבעיות שלהם. טיפול רגשי לילדים הוא מקום להתמודד עם הקשיים האלה בדרכים שונות תוך כדי תמיכה של המטפלת. זוהי דרך לקבל עזרה לילדך.
בטיפול, ילדים מדברים ולומדים כיצד לפתור את בעיותיהם. המטפלת עוזרת לילד להיות מודע למחשבותיו ורגשותיו. המטפלת גם עוזרת לילד להעריך אם רגשות או מחשבות עשויים להיות מעוותים או לא הגיוניים, ואז עוזר לילד בתהליך שינוי המחשבות כמו גם בתגובות הרגשיות וההתנהגויות הנלוות אליהם.
מתי כדאי לקחת ילד לטיפול רגשי?
כולנו רוצים את הטוב ביותר עבור ילדינו. אם ילד מתלונן על כאבים ניקח אותו לרופא. אך אם אותו ילד נראה חרד או מדוכא הרבה הורים לא יהיו בטוחים מה לעשות. ילדים מתמודדים עם לחצים מבית הספר, קשרים חברתיים, קשרים משפחתיים, חרדה, דיכאון, בריונות ועוד. לרוב ילדים מתקשים לבטא מילולית את הקושי שלהם, והקושי ניכר לעין בביטוי התנהגותי כגון התפרצויות בכי והתפרצויות זעם, קשיים בהרדמות ושינה, קשיי פרידה מההורים בגן ועוד. לפעמים ילדים מתביישים או מפחדים לומר לאמא או לאבא שמשהו לא בסדר, ופעמים אחרות ההורים אינם בטוחים אם זו בעיה חולפת או משהו חמור יותר.
ישנם מספר סימני אזהרה המעידים על מצוקה רגשית בילדים. כל שינוי קיצוני בהתנהגות מצריך בירור והתייעצות עם גורם מקצועי. ביטויי מצוקה שכיחים הם ביטויי אלימות, חרדת נטישה, הסתגרות, בכי לנוכח תסכולים קטנים ותלונות על כאבים פיזיים שלא נמצאה להם סיבה רפואית, שינויים בהרגלי השינה ו/או האכילה, מעורבות בהתנהגויות מסוכנות, תחושות מתמשכות של עצב או דאגה, התנהגות שאינה אופיינית לילד בבית ובבית הספר, התבודדות חברתית, רגרסיה, עליה בתלונות על מחושים פיסיים, דיבור תכוף על מוות ותלונות על חרדה. לעיתים נזקקים לעזרה ילדים בעלי ליקויים התפתחותיים כגון אוטיזם, אילמות סלקטיבית או לקויות למידה. הורים עשויים גם לפנות לטיפול כאשר יש קשיי תקשורת עם הילד, או קשיים בהצבת גבולות.
באילו בעיות טיפול רגשי לילדים ומתבגרים יכול לעזור?
טווח הבעיות שטיפול רגשי נותן להן מענה הוא רחב, בעיות שכיחות שפסיכותרפיה נמצאה יעילה עבורן הן
טיפול בחרדות
טיפול בדיכאון
טיפול בכעסים והתפרצויות זעם
טיפול בהפרעת קשב וריכוז
טיפול בבעיות חברתיות
בעיות בלימודים
בעיות אכילה ושינה
מריבות בין אחים
קשיים ובעיות במשפחה
בעיות התנהגות
סוגי טיפול רגשי לילדים
ילדים רבים מתקשים להביע את רגשותיהם ולדבר על קשייהם באופן ישיר. לכן התפתחו מספר שיטות טיפול המאפשרות ביטוי לא מילולי, השלכתי, ומאפשרות לגעת באופן עקיף ברגשותיהם ומחשבותיהם.
טיפול באמצעות משחק (play therapy)
הסוג הנפוץ ביותר והאהוב ביותר על הילד. מאפשר ליצור מוטיבציה אצל הילד ורצון להגיע למפגשים הנחווים כמפגש מהנה ולא כמקום להתמודדות עם קשיים ובעיות. כשילד משחק הוא משליך אל תוך המשחק את צרכיו, רגשותיו, מחשבותיו, מאוויו, אכזבותיו וזכרונות מודעים ולא מודעים. המשחק מאפשר לילד ליצור קשר מהיר יחסית עם הדמות המטפלת, ובאמצעות כך לגעת בעולמו הפנימי ולגלות את עצמו. משחקים נפוצים בחדר הטיפולים הם משחקי קופסא וקלפים, משחקי כדור, בובות ובית בובות, פלסטלינה, שולחן חול, תחפושות ועוד.
טיפול באמצעות אמנויות
בדומה לשיטת הטיפול במשחק הטיפול באמצעות אמנויות מאפשר נגיעה לא ישירה בתכנים המעסיקים את הילד ובכך מאפשרת לו עיסוק בהם באופן חוויתי ויצירתי. תחומי הטיפול באמנויות הם אמנות חזותית, תנועה, מוסיקה, דרמה, פסיכודרמה וביבליותרפיה. לדוגמא בטיפול באמצעות פסיכודרמה הילד יכול להביע את עולמו הפנימי באמצעות תנועות גוף ומשחקי תפקידים, לכן היא שיטה יעילה כשהתקשורת המילולית עדיין אינה מפותחת דיה. לקריאה נוספת על טיפול באמצעות אמנויות לילדים.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לילדים (CBT)
ישנן גם שיטות ישירות יותר כמו CBT שהינו טיפול ממוקד מטרה וקצר מועד אשר בדרך כלל משכו מוגדר מראש. הטיפול מתמקד בקוגניציות (דפוסי המחשבה) של הילד וכן בהתנהגויות שלו. דפוסי החשיבה הבעייתיים מכונים הטיות קוגניטיביות. המטפלת מאתרת ומנסחת עם הילד את דפוסי החשיבה הללו, במטרה לאתגר ולשנות אותם. כמו כן הגישה הזאת טוענת כי המצוקה נובעת מהתנהגות שנלמדה מהתנסויות קודמות. במסגרת טיפול זה שואפים לחשוף את הילד למצבים ואובייקטים אשר מהם הוא נמנע, אם כי בעבר נחוו כשליליים או שיש לו חרדה מהם, במטרה לאפשר לו חוויה חיובית ובטוחה. תהליך זה מכונה חשיפה הדרגתית. עוד על טיפול CBT בילדים.
טיפול דיאדי
שיטת טיפול שמטרתה לחזק את הקשר בין ההורה לילד. גם ההורה וגם הילד נוכחים במפגש, וההתערבות נעשית "בזמן אמת" כדי לשפר את האינטרקציה בינהם. המטפלת מתבוננת באינטראקציה ומדריכה את ההורים במקומות בהם הילד חווה קשיים. בסיוע המטפל/ת, יכול ההורה לחשוב ולהבין את ילדו מחדש ולשנות את דרכי התקשורת עמו. במפגש הדיאדי ההורים והילד לומדים יחד על הכוונות, המחשבות והרגשות שמכוונים את התנהגותם.
מה עושה הילד בחדר הטיפולים?
אם הייתם זבוב על הקיר, מה הייתם רואים שמתרחש במהלך המפגש בין הילד למטפלת? הייתם רואים ילד ומבוגר/ת שמשחקים ומדברים.
הילד הוא שמוביל את מהלך הטיפול, יש לו את החופש לבחור האם לשחק, לדבר או ליצור. הוא בוחר את הפעילות ובאיזו מידה לערב את המטפל/ת בה. לעיתים יעדיף לשחק לבד והמטפלת רק תצפה ותתערב במתן פרשנות או בעידוד לתפקידים מסויימים ולפעולות מסוימות. תוך כדי המשחק/הפעילות המטפלת נחשפת לעולמו הפנימי של הילד ויכולה לתת התייחסויות והתערבויות מתאימות שיעזרו לו לחקור את עולמו ולפגוש ברגשות ומחשבות שנמצאים בתוכו.
במידה והילד בשל לשיח ישיר על קשייו, הטיפול יתמקד במצב, באובייקט או במחשבה הגורמים לו למצוקה תוך כדי הקניית כלים שיאפשרו לו להתמודד בצורה אדפטיבית. הקניית הכלים נעשית גם היא לעיתים דרך משחק, משחק תפקידים, קלפים שמדמים סיטואציות מהחיים, קלפים טיפוליים ועוד.
הטיפול מבוסס על קשר, וככל שהקשר מתפתח ניתן לגעת באופן ישיר יותר בתכנים כואבים וקונפליקטואלים.
מה תפקידי כהורה במהלך הטיפול הרגשי לילד שלי
לפני התחלת טיפול בילד המטפלת נפגשת עם ההורים כדי לקבל אינפורמציה מקיפה על הילד והסביבה בה הוא חי, על מהלך התפתחותו ועל הרקע של המשפחה. לעיתים המטפל/ת תרצה, בהסכמתכם, לשוחח גם עם גורם חינוכי בחיי הילד כדי לקבל תמונה מקיפה יותר ולקבל מידע נוסף. הסיפורים שלכם מחיי היומיום והדוגמאות חשובים מאוד. הם יכולים להמחיש באופן בהיר את החוויה שלכם ושל ילדכם ויסייעו למטפל להבין יחד איתכם את מקור הקושי ואת אופני הביטוי שלו.
לאחר השלב הראשוני, הנקרא אינטייק, מתחיל הטיפול הרגשי בילד. לרוב הטיפול מתקיים אחת לשבוע, ביום ושעה קבועים. תפקידכם בחלק הזה הוא להקפיד ולהביא את הילד בזמן ובאופן קבוע.
לפעמים ילדים מחכים בקוצר רוח להגיע למפגש ולפעמים אין להם חשק לבוא, מכל מיני סיבות, בינהן הקושי להתמודד עם רגשות מסוימים. במובן הזה ההורים שותפים לטיפול, בעידוד הילד להגיע לטיפול על אף התנגדויותיו, בסיוע לילד להתמיד בטיפול, ולשמור על האמונה בהתהליך גם ברגעים הקשים.
במרבית המקרים, כדי למקסם את הצלחת הטיפול, הטיפול ילווה בהדרכת הורים חודשית. הפגישות האלו מיועדות לחשיבה משותפת ולהעברת רשמים דו-כיוונית על מנת למצוא את הדרכים היעילות ביותר לסייע לילדכם.
איך לבחור מטפל או מטפלת רגשית לילדים?
ישנן גישות טיפוליות רבות ושיטות טיפול שונות. למעלה סקרתי בקצרה את שיטות הטיפול העיקריות בילדים. כיוון שיש הרבה מידע והרבה שיטות לא תמיד תצליחו להרגיש שיש בידיכם את כל הנתונים כדי לבחור את המטפל ושיטת הטיפול המתאימות. מספר שאלות יוכלו לסייע לכם.
מהי מטרת הטיפול? האם ישנה בעיה ספציפית בגינה אתם פונים לטיפול לילדיכם? אם כן כדאי לבדוק האם איש המקצוע שאתם פונים אליו מתמחה בבעיה זו
האם אתם מעדיפים טיפול קצר מועד או טיפול לטווח ארוך? התשובה לשאלה תלויה גם בסוג הבעיה עמה ילדכם מתמודד. אם זו בעיה ממוקדת ונקודתית (כמו פחד גבהים) יתאים טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) קצר טווח. אם מדובר בבעיות נרחבות יותר כגון בעיות התנהגות, קושי בויסות ועוד ייתכן שיש צורך בטיפול ארוך יותר. חלק מהמטפלים מטפלים בגישות המיועדות לטיפול ארוך טווח (השיטות הפסיכודינמיות) וחלקם בטיפול קצר טווח (כמו CBT).
מהי הכשרת המטפל והניסיון שלו? מעבר לשאלה האם המטפל למד במוסד מוסמך והאם יש לו לפחות תואר שני במקצוע טיפולי, כדאי לברר האם הוא יש לו נסיון בקשיים כשל ילדיכם והאם מתמחה בשיטה בה תעדיפו לקבל טיפול לילדכם
הרגשת הנוחות עם המטפל – אמנם המטפל/ת נפגש/ת עם ילדיכם, אבל אתם שותפים מלאים לתהליך וסביר להניח שתעברו גם פגישות של הדרכת הורים. בשיחת טלפון תוכלו להרגיש האם יש חיבור. ייתכן גם שמגדרו של המטפל חשוב לכם, גם עבור ילדיכם וגם בתחושת הנוחות האישית שלכם.
מהו התקציב שלכם? טיפול רגשי בילדים עשוי להיות תהליך ממושך ויכול להתמשך בין מספר חודשים למספר שנים. אם אתם מוגבלים בכסף ניתן למצוא טיפולים מוזלים דרך קופות החולים, רשויות עירוניות ומוסדות אוניברסיטאים. במרפאות לבריאות הנפש השירות ניתן ללא תשלום, בהתחייבות מקופת החולים. בשוק הפרטי ישנו מנעד מחירים שתלוי במומחיותו של נותן השירות, בותק שלו ובמשך הטיפול.
המלצות – כמו בכל שירות שאנו צורכים, המלצה טובה יכולה לכוון לאיש המקצוע הנכון. עם זאת בטיפול רגשי בילדים ובכלל, ישנן מספר הסתייגויות. הראשונה היא שלפעמים יש איזשהו "קסם" שקורה בין ילד למטפל/ת והטיפול מאד עובד. לא בהכרח זה יעבוד באותה המידה גם עם ילד אחר. מה גם שהילדים מגיעים עם בעיות שונות, רקע שונה ומזג שונה. בנוסף הרבה מטפלים נוהגים שלא לקבל לטיפול אנשים שקרובים זה לזה, על מנת לאפשר את המקום הבטוח לכל אחד מהמטופלים. לכן כדאי לבקש המלצה דווקא מאדם לא מאד קרוב, ושקרבתו לא עשויה לפגוע בטיפול.
מי מוסמך לטפל
כיוון שאין חוק פסיכותרפיה בישראל כל אדם יכול להכריז על עצמו כפסיכותרפיסט ולהציע טיפול רגשי. זו בדיוק הסיבה שחשוב מאד לשים לב מהו מקצועו של האדם שפונים אליו לקבלת עזרה והאם הוא עבר הכשרה מסודרת ומקיפה. הכשרה כזו כוללת תואר שני טיפולי ממוסד מוכר באחד מהמקצועות הבאים – פסיכולוגיה קלינית, עבודה סוציאלית קלינית או טיפול באמצעות אמנויות. בעלי המקצוע הללו עוברים מסלול הכשרה ארוך, כולל הדרכה צמודה וביקורות של עמיתים למקצוע. גם פסיכיאטרים וקרימינולוגים קליניים עשויים לעסוק בפסיכותרפיה אם עברו את ההכשרה המתאימה בבי"ס לפסיכותרפיה. כדאי לבדוק את ההכשרה המקצועית של הפסיכותרפיסט, כמו גם את הותק המקצועי והניסיון שלו במסגרות מוכרות במשך כמה שנים לפחות. מעבר להדרכה מקצועית לאורך ההכשרה ובמהלך העבודה הטיפולית, נהוג גם להרחיב את הידע ולעבור הכשרות והשתלמויות בנושאים ספציפיים ובשיטות טיפול ספציפיות.
כמה זמן נמשך טיפול רגשי בילדים?
כמו בכל שירות אותו תצרכו, תרצו לדעת כמה זמן ייקח כדי לקבל תוצאות. הדבר תלוי בגורמים רבים כגון סוג הבעיה איתה הילד הגיע לטיפול, מהי דרגת הקושי, מהם גורמי החוסן שלו, מהו טיב הקשר שנוצר בינו לבין המטפל/ת ועוד. לבעיות ממוקדות מאד ישנם טיפולים קצרי טווח (CBT) האורכים לרוב כ-12 מפגשים. אך לרוב הבעיה אתה מגיעים היא קצה הקרחון, ובירור מעמיק מגלה שיש תחומים נוספים עליהם יש לעבוד.
הפגישה הטיפולית ברוב הגישות, אורכת 50 דקות. אורך הטיפול משתנה בהתאם לבעיה שאיתה מגיעים.
יעילות הטיפול
הרבה אנשים שואלים את עצמם האם הטיפול הנפשי הוא יעיל?
התשובה שלי תסתמך על מחקרים רבים ומטא-אנליזות שנעשו בתחום הפסיכותרפיה בכלל ובתחום הפסיכותרפיה של הילד בפרט. סקירות של מחקרים הבודקים אפקטיביות של טיפול (למשל Lambert & Simon, 2008) מוצאות כי האדם שעובר טיפול נמצא בסיומו במצב יותר טוב מ-80% מהאנשים שלא עברו כלל טיפול.
באשר לטיפול רגשי בילדים במחקר של Bratton et al מ-2005 נמצא כי הטיפול במשחק הוא יעיל באופן שווה לבנים ולבנות בטווח גילאים רחב, ובעל השפעה על טווח רחב של קשיים רגשיים ובעיות התנהגותיות ובין אישיות. כמו כן נמצא כי טיפול במשחק יעיל לילדים המתמודדים עם הפרעות חרדה שונות. במחקר מ-2011 Jalali, Salimeh & Molavi, הצביעו על יעילות הטיפול במשחק להפחתת סימפטומים של חרדת פרידה בקרב ילדים בגילאי 5-11 . כמו כן, נמצא כי טיפול במשחק מסייע לילדים להתמודד ולהתכונן לאירועים משמעותיים ומורכבים בחייהם כגון פרוצודורות רפואיות וניתוחים (Athanassiadou et al, 2012) והתמודדות עם אובדן (Webb, 2011).
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים (CBT) נמצא במחקרים רבים כטיפול יעיל ביותר במגוון קשיים ובעיות ספציפיות כגון חרדות ופחדים אצל ילדים, הפרעות קשב, דיכאון או OCD בילדים.
האם תוצאות הטיפול נשארות לאורך זמן?
התשובה היא כן. המחקרים מצביעים על כך שרווחי הטיפול הפסיכותרפי נשמרים לאורך פרקי זמן ארוכים, מתקיימים מעבר לאפקט פלצבו, ומביאים לשינוי משמעותי ברווחת המטופל (Lambert & Ogles 2004, Smith et al., 1980). יש לציין שמצבם של מיעוט קטן מן המטופלים מחמיר בעקבות התהליך הטיפולי (Striano, 1998, Strupp et al 1977), ואחרים חווים כי התועלת חולפת (Lebow, 2006). למרות זאת, הנתונים מראים שממצאים אלו מהווים את היוצאים מן הכלל.
שמירה על סודיות
עיקרון החיסיון הוא החשוב והבסיסי ביותר ביחסים הטיפוליים והוא נכון גם לגבי המפגשים עם הילד וגם לגבי המפגשים עם הוריו. על המטפל חלה חובה לשמור על חסיון כל מה שנאמר במהלך המפגשים, גם זמן רב לאחר שהתהליך מסתיים. סודיות בטיפול איננה רק חובה חוקית וטכנית, היא מהווה גורם חשוב ביותר שיאפשר טיפול אפקטיבי. שבירת הסודיות בפסיכותרפיה עשויה לפגוע בקשר הטיפולי, ולכך שאנשים יעדיפו שלא לפנות לטיפול בבעייתם ואף ימנעו טיפול מילדיהם הקטינים, או שיימנעו מחשיפת נושאים בעייתיים.
עם זאת על המטפל חלה "חובת דיווח" כאשר ישנו חשד לפגיעה בקטין או ב-"חסר ישע" ע"י האחראי עליו ואז יש לדווח למשטרת ישראל או לעובדת סוציאלית על פי חוק (פקידת סעד) . [סעיף 368 (ד) לחוק העונשין, התשל"ז 1977]
מחיר טיפול רגשי לילדים
ישנם מספר מרכיבים שיכולים להשפיע על המחיר אותו יגבה המטפל, בינהם הכשרתו של המטפל, נסיונו המקצועי, מומחיותו, הוותק שלו, שיטת הטיפול ומשך הטיפול. בשוק הפרטי נהוג לגבות בין 250 – 500 ש"ח לשעת טיפול (50 דקות). טיפולים מוזלים ניתן לקבל דרך קופות החולים ורשויות מקומיות מסויימות. במרפאות ציבוריות לבריאות הנפש ניתן לקבל טיפול ללא תשלום כלל, בהתחייבות הקופה.
שאלות נפוצות
איך מסבירים לילד מהו טיפול רגשי?
כשלוקחים ילד לטיפול רגשי כדאי להכין אותו ולהסביר לו מה מטרת המפגש עם המטפל. אפשר להגיד שהמטפל הוא כמו "רופא רגשות". המטפל יעזור לו לדבר על מקרים בהם הוא מרגיש רע, כועס או עצוב. אפשר להשתמש בדוגמא ממשהו עמו התמודדו לאחרונה ולהגיד להם כי המטפל יעזור להם בסוג כזה של סיטואציות. כדאי לעודד את הילד להפתח ולדבר על רגשותיו בטיפול, אם כי זה תפקידו של המטפל לוודא שהילד נפתח בקצב ובאופן המתאימים לו.
מה ההבדל בין פסיכולוג ילדים למטפלת רגשית בילדים?
טיפול פסיכולוגי לילדים וטיפול רגשי לילדים, הם למעשה בדיוק אותו השירות ויתבצעו באותו האופן תוך שימוש באותם הכלים לפי הגישה שהמטפל משתמש בה – בין אם מדובר בטיפול דינמי, טיפול בהבעה ויצירה או טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
ההבדל בין פסיכולוג ילדים לבין מטפל/ת רגשית לילדים הוא בהכשרה. פסיכולוג ילדים הוא מי שלמד תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, חינוכית או התפתחותית. אם כי לא כל מי שסיים לימודי תואר שני בפסיכולוגיה רשאי לטפל. מטפל/ת רגשית לילדים יכולה להגיע ממספר מקצועות בסיסיים כגון טיפול באמנויות או עבודה סוציאלית. גם מהם נדרש תואר שני קליני על מנת לטפל.
אחד ההבדלים הבולטים בין פסיכולוג ילדים לבין מטפלים רגשיים אחרים הוא הסמכתו לעשות אבחון פסיכולוגי.
מעבר לכך ההבדל בין פסיכולוג ילדים למטפל רגשי או פסיכותרפיסט הוא סמנטי וחוקי – החוק מתיר את השימוש במונח טיפול פסיכולוגי אך ורק למי שסיים לימודי תואר שני בפסיכולוגיה. לעומת זאת, אין כל חוק או פיקוח על מי שעוסק בפסיכותרפיה (שזה למעשה בדיוק אותו הדבר) או בטיפול רגשי. תחום זה פרוץ אך כפי שנכתב למעלה ניתן לברר את מידת מומחיותו של המטפל הרגשי בעזרת מספר קריטריונים.
מה עושה מטפל רגשי בילדים?
בשלב ראשון המטפל/ת תעריך את הקשיים ואת מקורם בעזרת ההורים ולאחר מכן תציע התערבות טיפולית המתאימה לקשיי הילד, לכוחותיו, להעדפותיו ולתמיכה הסביבתית שלו. מטפלים רגשיים שונים עשויים להציע שיטות טיפול שונות למטופלים שונים ובהתאם לגישתם התיאורטית, אך באופן כללי שיטות אלו יכוונו להרחבת הבנתו של הילד את קשייו ולשיפור המיומנויות ויכולות ההתמודדות שלו בתחומים בהם הוא חווה קושי או חוסר סיפוק.
הטיפול נעשה באמצעות שיחה או באמצעות משחק, אך שניהם מכוונים להתמודדות עם הקשיים אשר הביאו את המשפחה לפנות לטיפול עבור הילד. מטרת הטיפול היא הנעת תהליכי שינוי נפשי אשר יביאו לעלייה ברווחה הנפשית ובתפקודו של הילד.
מה ההבדל בין טיפול רגשי בילדים לבין טיפול במבוגרים?
הטיפול הרגשי במבוגרים ובילדים כולל מספר אלמנטים דומים כגון הקשר עם המטפל/ת, הסטינג (יום, שעה ומקום קבועים), שמירה על סודיות ואינטימיות.
עם זאת הטיפול הרגשי בילדים הוא שונה בשל ההבדלים במידת הבשלות הקוגניטיבית, השפתית והרגשית. לכן טיפול בילדים הרבה פעמים יעשה שימוש באמצעים השלכתיים כגון משחק או פסיכודרמה, ולא ידבר באופן ישיר על הקושי או הבעיה. כך נעשה שימוש בשפתו של הילד, ולו יש הזדמנות להביע את עצמו באופן בלתי מילולי. עם זאת כאשר ישנה בשלות לשיח ישיר הוא מתקיים.
בדרך כלל כאשר מבוגר מגיע לטיפול הוא עושה זאת ביוזמתו, כדי לדבר על המצוקה שלו, להרחיב ביחד את ההתבוננות. ילד לרוב מגיע לטיפול ביוזמת ההורים ולא תמיד מוכן להתמודד עם הקשיים שלו באופן ישיר.
במרבית הפעמים, מתווספת הדרכת הורים לטיפול בילד. הדבר מאפשר להורים להיות מעורבים בטיפול ונותן להם כלים לסייע לילד.
מאיזה גיל אפשר לפנות לטיפול?
טיפול רגשי בילדים יכול להתחיל מחודשי חייהם הראשונים, לרוב באמצעות טיפול דיאדי המערב את ההורה המטפל ואת הפעוט. כבר בגיל הינקות יתכנו קשיים אשר טיפול רגשי יכול לסייע בהם, מדובר בעיקר בקשיים הקשורים בקשר הורה-ילד וביכולתו של ההורה לסייע לילדו בויסות. לעיתים בגילאים הללו אין כלל טיפול ישיר בילד אלא אך ורק הדרכת הורים.
ככל שהילד גדל ומתפתחת נפרדות מההורה המטפל, כך גוברת יכולתו ליצור קשר עם דמות אחרת ולהתמך בה בטיפול הרגשי. עדיין ההורים הם שותפים מלאים לתהליך, והדרכת הורים צמודה יכולה לתמוך ולאפשר תנאים מיטיבים להצלחת הטיפול.
מלבד הקושי והסבל שהילד חווה, בעיות רגשיות אצל ילדים עלולות להפריע להתפתחות התקינה שלהם, ולהשתלבותם במסגרת החינוכית ובמסגרות אחרות. לכן מומלץ לפנות לטיפול רגשי לילדך בשלב מוקדם ככל שניתן, ברגע שמזוהים איתותי מצוקה.
ליצירת קשר השאירו פרטים או התקשרו